במשך שבועיים של מלחמה (נכון ל-14 במרץ 2026) מדינות המפרץ הפרסי קיבלו את מה שרבות מהן התכוננו אליו זמן רב בתיאוריה, אך לא בצפיפות כזו בפועל: מכות מסיביות של טילים בליסטיים, מל”טים והתקפות על תשתיות קריטיות. על פי נתונים מסכמים, נפגעו מתקני נפט, מגזר התעופה, אזורי תעשייה ושטחים אזרחיים.
לקהל הישראלי בסטטיסטיקה זו חשובים לא רק המספרים. מדובר על כמה מהר הסלמה אזורית הופכת למלחמה רחבה של התשה של מערכות ההגנה האווירית, הכלכלה והלוגיסטיקה. ואם בעבר מדינות המפרץ נתפסו לעיתים קרובות כצופים חיצוניים או מתווכים, כעת הן עצמן הופכות לחזית.
התקפות על מדינות המפרץ כבר לא נראות כאפיזודה
התקפות איראניות על מדינות המפרץ הפרסי מראות: לא מדובר באירועים חד פעמיים, אלא בקמפיין לחץ שיטתי. יתר על כן, ההתקפות אינן מכוונות רק למטרות סמליות, אלא למערכת העצבים של המדינות – לאנרגיה, נתיבי תחבורה, נמלים, צמתים תעשייתיים ומתקנים שעליהם תלויה היציבות היומיומית.
על רקע המלחמה של ישראל עם הציר האיראני זה חשוב במיוחד. כאשר קטאר, איחוד האמירויות, כווית, בחריין, עומאן וערב הסעודית נמצאות תחת אש, כבר אי אפשר לתאר את האזור כאוסף של משברים נפרדים. זו אזור סיכון מאוחד, שבו כל מכה חדשה משפיעה על מחירים, בטיחות טיסות, אספקת חומרי גלם והחלטות פוליטיות של בעלי ברית.
קטאר: צפיפות גבוהה של התקפות ללא נפגעים מאושרים
במהלך תקופה זו, קטאר הייתה אחת המטרות המותקפות ביותר. על פי הנתונים הקיימים, נורו לעבר שטח המדינה 163 טילים, מתוכם 118 יורטו, וכן לפחות 72 מל”טים, מתוכם 47 הופלו. בנוסף, דווח על השמדת שני מטוסי קרב מסוג סוחוי-24.
למרות כל צפיפות ההתקפות, באופן רשמי מדובר על היעדר נפגעים. זה לא מבטל את המסקנה העיקרית: אפילו מדינה עם מערכות הגנה רציניות ותמיכה בינלאומית נאלצת לעבוד במצב של כמעט התגוננות מתמדת מפני התקפות משולבות.
עומאן: המתווך במשא ומתן גם תחת אש
עומאן שמרה זמן רב על מוניטין של אחד המתווכים הזהירים והיעילים ביותר באזור. לכן ההתקפות על שטחה נראות במיוחד משמעותיות. תחת התקפות היו אזור סוהאר ואזור התעשייה אל-אוואחי. דווח בנפרד על מל”ט שהופל או נפל לים צפונית לדוקם.
יש גם אבדות בנפש: נהרגו שני אזרחים זרים, ועוד כמה אנשים נפצעו. לפני כן נרשמה התקפה על מתקני אחסון נפט בנמל סלאלה. לאחר מכן שוחח נשיא איראן מסעוד פזשקיאן עם הסולטן של עומאן, והצד העומאני שוב הדגיש את הנייטרליות וגינה את ההתקפות על שטחו.
לישראל כאן יש מסר פשוט: בשלב הנוכחי של המלחמה, נייטרליות כבר לא מבטיחה חסינות.
העומס הגדול ביותר היה על איחוד האמירויות, כווית ובחריין
אם מסתכלים על הסטטיסטיקה היבשה, איחוד האמירויות נראית כמדינה שספגה את אחת המכות הקשות ביותר בשבועיים אלה. שישה הרוגים, יותר מ-141 פצועים, עבודה מתמדת של מערכות ההגנה האווירית ונפח עצום של יירוטים.
ביום אחד בלבד, לפי הצהרת משרד ההגנה של איחוד האמירויות, יורטו שבעה טילים בליסטיים ו-27 מל”טים. ומאז תחילת התוקפנות האיראנית, נטען כי כוחות ההגנה האווירית של האמירויות השמידו 285 טילים בליסטיים, 15 טילי שיוט ו-1567 מל”טים. זה כבר לא רקע למלחמה – זה תיאטרון קרבות עצמאי ומקיף.
איחוד האמירויות: מכה לתצוגת היציבות
איחוד האמירויות מכרה זמן רב לעולם את התדמית של מדינה טכנולוגית, בטוחה וצפויה, המסוגלת להגן על השקעות, מרכזי תחבורה ואנרגיה. אבל המלחמה הראתה את החולשה של המודל הזה: כאשר ההתקפות מגיעות בגלים, אפילו מערכת הגנה אווירית חזקה מתחילה לעבוד לא כגיבוי, אלא כמשאב יומיומי שיש למלא כל הזמן.
בדיוק ברגע כזה מתבהר מדוע הדיון הישראלי על הגנה מפני טילים, מלאי יירוטים ועומק העורף האסטרטגי נוגע לא רק לישראל. חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר כתבו לא פעם על כך שהמלחמה במזרח התיכון הופכת יותר ויותר למאבק לא רק של צבאות, אלא גם של כלכלות, שבה מנצח מי שמחזיק את התשתית במצב עבודה לאורך זמן.
כווית: עשרות פצועים ומאות מטרות מנוטרלות
גם כווית סובלת אבדות. דווח על שישה הרוגים ועשרות פצועים. משרד ההגנה של המדינה הצהיר על יירוט מספר טילים בליסטיים שנכנסו למרחב האווירי בדרום המדינה, וכן על ניטרול התקפות מל”טים.
על פי נתוני מרכז התקשורת הממשלתי של כווית, מאז תחילת המלחמה הושמדו 237 טילים בליסטיים ו-445 מל”טים. ביום רביעי דווח בנפרד על יירוט 11 מל”טים ושני טילים בליסטיים.
מספרים כאלה חשובים לא רק כסטטיסטיקה צבאית. הם מראים את הצפיפות האמיתית של האש באזור. וככל שהצפיפות גבוהה יותר, כך הגבול בין “עורף בטוח” לשטח סיכון ישיר נמחק מהר יותר.
בחריין: ילדים פצועים ומחיר המכה למדינה קטנה
בבחריין נהרגה אישה, נפצעו 32 אנשים, כולל ארבעה קטינים. אחד הפצועים הוא תינוק בן חודשיים. זה בדיוק המקרה שבו השפה הצבאית היבשה על יירוטים מפסיקה לעבוד כהגנה מפני המציאות.
הפיקוד הכללי של בחריין הודיע כי מאז תחילת ההתקפות הושמדו 115 טילים ו-191 מל”טים. עבור ממלכה קטנה, נתונים כאלה מצביעים לא רק על רמת איום גבוהה, אלא על לחץ מתמיד על היציבות הפנימית של המדינה.
ערב הסעודית והחשבון העתידי של המלחמה
ערב הסעודית, לפי הדיווחים, גם היא נשארת אחת המטרות המרכזיות. ידוע על שני הרוגים ו-12 פצועים. עדיין אין סטטיסטיקה מסכמת מלאה על כל היירוטים, אך עוצמת ההתקפות ברורה: רק ביום שישי יורטו 53 מל”טים, וביום רביעי עוד 28.
קודם לכן דווח על מניעת התקפות על שדה הנפט שייבה, כולל טיל בליסטי ומל”טים. וזה אולי אחד הפרטים המדאיגים ביותר עבור כל האזור. כי התקפות על תשתיות נפט – זו כבר לא רק היסטוריה של ביטחון, אלא גם של הכלכלה העולמית.
למה זה חשוב לישראל
ישראל נמצאת בתוך אותה משוואה אסטרטגית. כאשר איראן ומכונת המלחמה שלה מרחיבות את רדיוס הלחץ על המונרכיות של המפרץ, זה אומר כמה דברים בבת אחת.
ראשית, ירושלים מקבלת אישור נוסף: האסטרטגיה האיראנית בנויה על עומס יתר על מערכות ההגנה, ולא על מכות בודדות רועשות.
שנית, ההתקרבות הפוטנציאלית של האינטרסים של ישראל וחלק מהמדינות הערביות עשויה להאיץ לא בהצהרות דיפלומטיות, אלא בעצם ההיגיון של המלחמה. איום משותף לעיתים קרובות עושה יותר עבור תיאום אזורי מאשר שנים של משא ומתן סגור.
שלישית, כמעט בוודאות תופיע נושא נפרד, כבד מאוד – הנזק הכלכלי. עדיין לא חושב במלואו, אבל כבר ברור שהחשבון יגיע לסכומים גדולים. נזק לתשתיות נפט, התקפות על נמלים, תקלות בתעופה, עלייה בסיכוני הביטוח והעומס על מערכות ההגנה האווירית – כל זה יהיה בעל השלכות הרבה מעבר למפרץ.
ולכן אי אפשר לראות את השבועיים הנוכחיים של המלחמה כפרק מקומי במשבר המזרח תיכוני. זו כבר מודל של מציאות אזורית חדשה, שבה קו החזית עובר לא רק בגבולות, אלא גם בטרמינלים של שדות תעופה, מתקני אחסון נפט, אזורי תעשייה ורבעים אזרחיים.
…
האו”ם לראשונה הכה בחוזקה כזו בחמאס: הוצאות להורג, עינויים ופחד בתוך עזה - 10.06.2026
- Новости Израиля
בינה מלאכותית הגיעה לקרמלין: מדוע מצלמות האבטחה של פוטין הפכו לנקודת התורפה שלו ומה הקשר לישראל - 10.06.2026
- Новости Израиля
1568 ימים של תוקפנות: המלחמה הכוללת של רוסיה נגד אוקראינה השתוותה באורכה למלחמת העולם הראשונה - 10.06.2026
- Новости Израиля