וולקר אמר את העיקר: אוקראינה כבר שינתה את המלחמה, וארה”ב הגיע הזמן ללמוד ממנה

הנציג המיוחד לשעבר של ארה”ב לענייני אוקראינה, קורט וולקר, הצהיר כי יש לשלב את הניסיון האוקראיני במלחמה המודרנית במודל ההגנה הנוכחי של ארצות הברית. מדובר לא רק בעזרה לקייב, אלא בבעיה רחבה יותר: שדה הקרב השתנה מהר יותר מאשר הצבאות המערביים הספיקו לשנות את הדוקטרינות, התקציבים והתעשייה שלהם.

מדוע הניסיון האוקראיני הפך לשאלה של ביטחון מערבי

בראיון לאוקראינפורם, וולקר הדגיש כי ארה”ב, התעשייה הביטחונית האמריקאית ורבות ממדינות המערב אינן מבינות עד הסוף כמה חשוב עבורן מה שאוקראינה עושה. לדבריו, הנשק שנחשב למפתח לפני שלוש שנים, כולל HIMARS, ATACMS וארטילריה, כבר לא ממלא את אותו תפקיד כמו בשלבים הראשונים של המלחמה הגדולה.

זה לא אומר שמערכות כאלה הפכו למיותרות. הן נשארות חשובות, במיוחד נגד מטרות גדולות, נקודות פיקוד, מחסנים, לוגיסטיקה ומטרות רחוקות.

אבל המלחמה כבר לא נראית כמו עימות רק של טילים יקרים, ארטילריה כבדה ומבצעי שריון קלאסיים. דְרוֹנִים, קבוצות ניידות, לוחמה אלקטרונית, פתרונות מהירים וזולים והיכולת להסתגל תוך שבועות עלו לקדמת הבמה.

השיעור העיקרי מאוקראינה – עלות הירי הפכה לגורם אסטרטגי

וולקר הפנה את תשומת הלב לבעיה שמבינים היטב גם בישראל: אי אפשר לענות ללא סוף בטיל שעולה מיליוני דולרים על איום שעולה עשרות פעמים פחות. המערכות האמריקאיות עשויות להיות מהטובות בעולם, אבל הן יקרות מאוד, והמלאי שלהן אינו אינסופי.

זו הסיבה שהמלחמה האוקראינית הפכה למעבדה להגנה חדשה. אוקראינה נאלצה לחפש פתרונות לא בתנאים אידיאליים, אלא תחת מכות רוסיות מתמשכות, כולל שימוש ב-Shahed האיראני.

בית ספר כזה למלחמה הוא אכזרי, אבל הוא נתן תוצאה. קייב למדה לבנות הגנה מדורגת, שבה מערכות יקרות אינן מבוזבזות על כל מטרה זולה, אלא משלימות באמצעי יירוט נגישים יותר, דְרוֹנִים, קבוצות ירי ניידות ופתרונות טכנולוגיים על הקרקע.

הקשר הישראלי: פטריוט, איראן ובעיה של הגנה יקרה

עבור הקהל הישראלי, דבריו של וולקר נשמעים במיוחד ברורים. במהלך הסכסוך האחרון עם איראן, נושא עלות היירוט הפך לא תיאוריה, אלא לשאלה של קיימות כל מודל ההגנה. לפי נתוני אוקראינפורם בהתייחסות להערכות CSIS, לארה”ב היו לפני תחילת המלחמה נגד איראן כ-2330 טילי יירוט פטריוט, ולאחר מכן יכלו להשתמש בין 1060 ל-1430 טילים כאלה; עלות טיל אחד הוערכה בכ-3.9 מיליון דולר, וזמן חידוש המלאי מהיצרן – עד 42 חודשים.

זו בדיוק המלכודת של הגנה יקרה.

אם האויב משגר דְרוֹן זול יחסית, והצד המגן נאלץ להשתמש נגדו בטיל שעולה מיליוני דולרים, אפילו יירוט מוצלח לא תמיד אומר ניצחון אסטרטגי. להפך, האויב יכול לשאוף להתיש את התקציב, המלאי והיכולות הייצור.

בישראל מבינים את ההיגיון הזה מזמן, אבל האירועים של השנים האחרונות הראו: אפילו מערכת הגנה אווירית מפותחת זקוקה לעדכון מתמיד. אי אפשר לבנות ביטחון רק על יירוטים יקרים במיוחד, כאשר האויב מתמקד במספרים, בזול ובשחיקה.

זו הסיבה שבאמצע הדיון הזה חשוב לראות לא רק את ההקשר האמריקאי או האוקראיני, אלא גם את ההקשר המזרח תיכוני. עבור קוראי נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency הנושא הזה קשור ישירות לשאלה כיצד ישראל, אוקראינה והמערב צריכים יחד לענות על אותו איום: המודל הרוסי-איראני של מלחמה, שבו דְרוֹנִים, טילים ותעמולה פועלים כמערכת לחץ אחת.

אוקראינה לא החליפה את הפטריוט – היא הראתה במה יש להשלימו

וולקר הדגיש במיוחד כי לא מדובר בוויתור על פטריוט או מערכות יקרות אחרות. הן עדיין נחוצות, במיוחד נגד טילים בליסטיים ואיומים אוויריים מורכבים.

אבל אם מסתמכים רק עליהן, יהיה קשה לתמוך במודל ההגנה הנוכחי בטווח הארוך. הניסיון האוקראיני מראה גישה אחרת: אמצעים יקרים צריכים להיות חלק מהמערכת, ולא התשובה היחידה לכל איום.

זה חשוב במיוחד למדינות שחיות ליד משטרים תוקפניים. ישראל מתמודדת עם איראן והפרוקסי שלה. אוקראינה – עם רוסיה, שמשתמשת בטכנולוגיות איראניות ובאמצעי תקיפה המוניים משלה. ארה”ב ואירופה נאלצות להסתכל על שני התיאטראות בו זמנית ולהבין: המלחמה העתידית לא תחכה עד שהתעשייה תשלים את המלאי במשך שנים.

מה בדיוק המערב צריך לקחת מאוקראינה

אוקראינה למעשה חוללה מהפכה בגישה למלחמה לא בגלל שהיו לה יותר משאבים, אלא בגלל שלא היו מספיק משאבים. זה אילץ ליצור דְרוֹנִים זולים, דרכים חדשות להילחם בבפ”ל, תכניות ייצור גמישות וקווי יישום טכנולוגיים מהירים.

וולקר מדבר בדיוק על זה: יש לא רק ללמוד את הפתרונות האוקראיניים בדוחות, אלא לשלבם במודלים ההגנה של ארה”ב ובעלות בריתה.

הגנה חדשה צריכה להיות מהירה יותר מהביורוקרטיה התעשייתית

מערכת ההגנה הקלאסית המערבית פועלת לעיתים קרובות במשך שנים: מכרזים, ניסויים, הסמכה, חוזים, ייצור, אספקה. בזמן שלום מודל כזה נראה אמין.

במלחמה היא עלולה לאחר.

המודל האוקראיני נולד בלוגיקה אחרת: זיהו איום, מצאו פתרון זמני, בדקו בחזית, שיפרו, הרחיבו. כן, מערכת כזו לא תמיד נראית מושלמת מבחינת הליך ניירת. אבל היא נותנת את מה שחשוב במיוחד במלחמה המודרנית – מהירות.

עבור ארה”ב זה אומר צורך לבחון מחדש לא רק את הארסנלים, אלא גם את החשיבה עצמה. אי אפשר לרכוש רק את המערכות היקרות ביותר ולחשוב שהן יפתרו את כל המשימות. יש צורך ביירוטים זולים, דְרוֹנִים המוניים, הגנה מפני נחילים, אלקטרוניקה גמישה, מודרניזציה מהירה וייצור שיכול להגיב לא תוך שנים, אלא תוך חודשים.

מדוע זה חשוב לאוקראינה, לישראל ולכל המערב

המסקנה של וולקר נשמעת מעשית ביותר: הניסיון האוקראיני כבר הפך לחלק מהביטחון של המערב, גם אם המערב עצמו עדיין לא הכיר בכך עד הסוף.

אוקראינה היום לא רק מקבלת עזרה. היא מייצרת ידע שדרוש לבעלות הברית. היא מראה כיצד להילחם נגד צבא שמתבסס על המוניות, טרור, טילים, דְרוֹנִים ונכונות לבזבז אנשים ללא חשבון.

עבור ישראל יש כאן גם אות חשוב. המלחמה עם איראן ובעלות בריתה לא יכולה להיחשב בנפרד מהמלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. משטרים אלה מחליפים טכנולוגיות, שיעורים פוליטיים ושיטות לחץ. משמעות הדבר היא שגם מדינות דמוקרטיות צריכות להחליף לא רק הצהרות תמיכה, אלא גם פתרונות הגנה ממשיים.

דבריו של וולקר חשובים בדיוק בגלל זה. הוא לא מדבר על הכרת תודה סמלית לאוקראינה, אלא על הצורך לשנות את ההגנה המערבית תוך התחשבות בפרקטיקה האוקראינית. במלחמה החדשה מנצח לא רק מי שיש לו את הטיל היקר ביותר, אלא מי שיודע להגיב במהירות, בהמוניות ובחוכמה לאיום זול אך מסוכן.

…
איך רוסיה עוזרת לאיראן לעקוף את הסנקציות: תלמיד תיכון בריטי בן 17 נגד הקרמלין ותוכנית הקריפטו A7A5 ו-Nobitex - 23.06.2026 - Новости Израиля

אורי גלר, טראמפ ו”נשק בתדר נמוך”: איך גרסה מוזרה הגיעה לחדשות בישראל - 23.06.2026 - Новости Израиля

הקהילה היהודית השתתפה ב”ארוחת הבוקר התפילתית הראשונה של אזורי החזית של אוקראינה”: 400 קולות בעד אוקראינה, שלום וכבוד - 23.06.2026 - Новости Израиля