הסיפור של יונתן קרלינסקי-משק בן ה-49 נשמע בתחילה בישראל כמעט חד משמעי: אדם נסע לראש השנה לאומן, חזר הביתה עם דרכון ישראלי, ובגבול אוקראינה-רומניה הורידו אותו מהאוטובוס ושלחו אותו, כפי שדיווחה המשפחה, לבסיס צבאי ליד אודסה. ב-20 בספטמבר 2026 כתבו וואלה ו-The Jerusalem Post כבר על תהליך גיוסו לצבא האוקראיני. קרלינסקי-משק חי בישראל כ-14 שנים, נשוי, לומד בישיבה ולפי דיווחי התקשורת הישראלית, הוא אב לשישה ילדים.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
אבל ב-23 בספטמבר 2026 הצד האוקראיני נתן את גרסתו, ובה הופיעה פרט שהופך את כל הסיפור למשהו אחר לגמרי. שירות הגבול הממלכתי של אוקראינה אישר את מעצרו של האיש, אך הצהיר: קרלינסקי-משק אינו רק אזרח ישראלי, הוא גם נשאר אזרח אוקראינה, ובמערכת הרישום הצבאית האוקראינית היה במעקב. בגבול, לפי גרסת שירות הגבול, לא גויס – הגבולנים העבירו אותו למשטרת הלאומית לבדיקה נוספת.
וכאן מתחיל כבר לא סיפור על “ישראלי שנלקח פתאום לצבא האוקראיני”, אלא מקרה מסובך של אדם עם שתי אזרחויות, מעמד צבאי אוקראיני, משפחה ישראלית ונתיב לא מאושר רשמית לאחר העברתו למשטרה.
16 בספטמבר 2026: הדרך מאומן נקטעה על הדנובה
קרלינסקי-משק הגיע לאומן לראש השנה 5787. בשנת 2026 החג התחיל בערב 11 בספטמבר, והימים החגיגיים העיקריים היו ב12–13 בספטמבר 2026. עבור עשרות אלפי ישראלים, הנסיעה הזו שוב כללה מסלול דרך מדינות שכנות לאוקראינה, שכן התעופה האזרחית לאוקראינה נשארת סגורה.
נאנובסטי עוד ב-30 באוגוסט 2026 ניתחו תזכיר מיוחד של משרד החוץ הישראלי למי שנוסעים לאומן: עוצר, אזעקות אוויריות, בדיקות מסמכים והצורך להתחשב בכללי הזמן הצבאי האוקראיני. ניתן לקרוא את החומר כאן: “אומן 2026: משרד החוץ הישראלי פרסם תזכיר”. עוד ב-24 באוגוסט 2026 נאנובסטי כתבו על הכנת מבצע משטרתי וקונסולרי ישראלי לעולי הרגל המגיעים דרך רומניה, מולדובה ופולין: “ישראל מכינה מבצע משטרתי לנסיעה לאומן”.
בדרך חזרה ב-16 בספטמבר 2026 האוטובוס של קרלינסקי-משק הגיע לנקודת המעבר אורלובקה – איסקצ’ה. זה לא מעבר יבשתי רגיל: את אורלובקה האוקראינית במחוז אודסה ואיסקצ’ה הרומנית מפריד נהר הדנובה, שעליו פועלת מעבורת.
התקשורת הישראלית, בהסתמך על מכר שנסע עם קרלינסקי-משק, דיווחה ב-20 בספטמבר 2026 שהאיש הציג דרכון ישראלי. במהלך הבדיקה, הגבולנים האוקראינים קבעו שיש לו אזרחות אוקראינית, ולאחר מכן הורידו אותו מהאוטובוס. בפרסומים הישראליים הופיעה גם גרסה לפיה תשומת לב נוספת נמשכה מכך שדיבר באוקראינית, אך ההודעה הרשמית של שירות הגבול מ-23 בספטמבר 2026 לא מציינת את השפה כסיבת הבדיקה.
מה המשפחה ידעה עד 20 בספטמבר 2026
לאחר המעצר, הקשר עם קרלינסקי-משק הפך לאפיזודי. לפי נתוני וואלה ו-The Jerusalem Post מ20 בספטמבר 2026, הוא הצליח לשלוח הודעה ולנסות מספר פעמים ליצור קשר עם אשתו, אך שיחה נורמלית לא התאפשרה.
מאוחר יותר, המשפחה דיווחה לעיתונאים ישראלים שקיבלה מידע על הימצאותו של קרלינסקי-משק בבסיס צבאי או נקודת איסוף באזור אודסה, שם הוא עובר לכאורה תהליך גיוס לשירות. חלק זה הוא שיצר את הכותרות על כך שהצבא האוקראיני “גייס ישראלי”.
אשתו של קרלינסקי-משק, אודל, סיפרה לוואלה ב-20 בספטמבר 2026 שהמשפחה מנסה לקבל עזרה מדיפלומטים ישראלים. עבורה המצב נראה פשוט: בעלה חי שנים רבות בישראל, כאן ביתו ומשפחתו, והנסיעה לאומן הייתה עלייה לרגל דתית ולא חזרה למגורים קבועים באוקראינה.
לצד האוקראיני יש נקודת התחלה אחרת. עבורו השאלה מתחילה לא מהמקום שבו האיש חי באופן קבוע ב-14 השנים האחרונות, אלא מהשאלה האם אזרחותו האוקראינית הופסקה ומה היה מעמדו ברשומות הממלכתיות האוקראיניות ב-16 בספטמבר 2026.
23 בספטמבר 2026: שירות הגבול אומר שלא הייתה גיוס בגבול
תגובת הגבולנים האוקראינים הופיעה ב-23 בספטמבר 2026. נציג שירות הגבול, אנדריי דמצ’נקו, הסביר שהניסוח על “גיוס אזרח ישראלי בגבול” אינו תואם את מה שקרה בפועל בנקודת המעבר.
לפי גרסת שירות הגבול, זרים בבדיקת דרכונים רגילה לא נבדקים כמיועדים לשירות צבאי אוקראיני. עם זאת, במהלך הטיפול בקרלינסקי-משק נקבע שהוא גם אזרח אוקראינה. לאחר מכן התברר שבמערכות הרישום יש מידע על חיפושו כמיועד לשירות צבאי.
הגבולנים לאחר מכן העבירו אותו לנציגי המשטרה הלאומית. שירות הגבול מדגיש בנפרד: השירות עצמו לא מבצע גיוס בנקודות המעבר, ולכן הטענה שקרלינסקי-משק נלקח לצבא על ידי הגבולנים, נדחית על ידי המשרד האוקראיני.
אבל ההסבר הזה סוגר רק את הפרק ב-16 בספטמבר 2026 בגבול. הוא עדיין לא עונה על השאלה האחרת: מה קרה עם קרלינסקי-משק לאחר העברתו למשטרה והאם באמת לאחר מכן הוא נשלח למרכז גיוס או לאובייקט צבאי ליד אודסה.
ב-23 בספטמבר 2026 נאנובסטי לא מצאו הודעה רשמית שפורסמה על ידי מרכז הגיוס האוקראיני, המשטרה הלאומית או משרד ההגנה, שתאשר שהליך הגיוס של קרלינסקי-משק כבר הושלם. לכן כאן יש להחזיק שתי נוסחאות: שירות הגבול מאשר את החיפוש והעברה למשטרה, המשפחה דרך התקשורת הישראלית מדברת על בסיס צבאי ותהליך גיוס.
דווקא הגבול הזה בין המאושר ובין מה שידוע רק מדברי המשפחה הוא עקרוני עבור נאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency: אחרת חלק אחד של הסיפור מחליף בשקט את השני.
דרכון ישראלי כאן לא מבטל את האוקראיני
לאחר הופעת התגובה האוקראינית ב-23 בספטמבר 2026 עולה שאלה טבעית לקורא הישראלי: איך אוקראינה בכלל יכולה לראות באדם שחי זמן רב בישראל ומציג דרכון ישראלי כמיועד לשירות צבאי שלה?
התשובה נמצאת בחוק האוקראיני על אזרחות. בגרסה התקפה מ16 בינואר 2026 נשמר הכלל: אם אזרח אוקראינה יש לו גם אזרחות של מדינה אחרת, ביחסים משפטיים עם אוקראינה הוא נחשב על ידי אוקראינה כאזרח שלה.
נאנובסטי ניתחו את השאלה הזו בפירוט ב-18 בינואר 2026, כאשר נכנסו לתוקף כללים חדשים של אזרחות מרובה. עבור הקהל הישראלי הייתה שם פרט נפרד: המעבר של אוקראינה להכרה במקרים מסוימים של אזרחות מרובה לא אומר שדרכון זר משחרר אוטומטית את האזרח האוקראיני מחובותיו כלפי אוקראינה. חומר: “אזרחות מרובה באוקראינה: החוק נכנס לתוקף, אך ישראל עדיין לא ברשימה”.
לישראל זו לא קוליזיה משפטית מופשטת. ב-14 בפברואר 2026 נאנובסטי כתבו כי, לפי נתוני צה”ל שהתקבלו בבקשת חופש המידע, שירתו בצבא הישראלי יותר מ-3,000 אנשים שיש להם גם אזרחות אוקראינית. כלומר, אנשים שעליהם חלות מערכות משפטיות של שתי מדינות בו זמנית, לא מעט: “בצה”ל משרתים יותר מ-3,000 ישראלים עם אזרחות אוקראינית”.
שישה ילדים – וכאן עולה שאלה משפטית נוספת
בגרסה הישראלית של הסיפור יש פרט שלא ניתן להשליך כביוגרפיה משפחתית. The Jerusalem Post ב-20 בספטמבר 2026 דיווח שקרלינסקי-משק הוא אב לשישה ילדים.
הכללים האוקראיניים, התקפים ל23 בספטמבר 2026, כוללים זכות לדחיית גיוס לגברים ונשים שעליהם נמצאים שלושה ילדים או יותר מתחת לגיל 18, אם אין חוב מזונות הקבוע בחוק. לאישור הבסיס נדרשים מסמכים על הילדים ובתלות במצב המשפחתי, מסמכים נוספים על התמיכה או מקום מגורי הילדים.
אבל מהחומרים שפורסמו עד 23 בספטמבר 2026 לא ניתן לקבוע את גיל כל ששת הילדים של קרלינסקי-משק. לכן לא ניתן להסיק אוטומטית “יש לו שישה ילדים – כלומר לא ניתן לגייס אותו”.
אם לפחות שלושה מילדיו ב-23 בספטמבר 2026 מתחת לגיל 18, נמצאים על תמיכתו וניתן לאשר זאת במסמכים, השאלה על דחייה הופכת כבר לא לטיעון רגשי של המשפחה, אלא לנסיבה משפטית נפרדת. אם הילדים נולדו בישראל, ייתכן שהרשויות האוקראיניות ידרשו תעודות ישראליות ומסמכים אחרים שאינם נמצאים ברשומות האלקטרוניות האוקראיניות.
הסבר לקורא הישראלי: מה כאן אומר שירות הגבול, מרכז הגיוס ו”חיפוש מיועד לשירות צבאי”
שירות הגבול – שירות הגבול הממלכתי של אוקראינה. הוא בודק מסמכים ומקבל החלטה על חציית הגבול, אך הצהרת המשרד מ23 בספטמבר 2026 מדגישה בנפרד: הגבולנים עצמם לא מבצעים גיוס ישירות בנקודות המעבר.
מרכז הגיוס – מרכז גיוס ותמיכה חברתית טריטוריאלי. לפי תפקידו זו מבנה אוקראיני של רישום צבאי והליכי גיוס. בהקשר הישראלי האנלוגיה הקרובה ביותר היא לא יחידה צבאית של צה”ל, אלא יחידה מנהלית שעוסקת במעמד המיועד לשירות צבאי, מסמכים והפניה להליכים נוספים.
הביטוי “נמצא בחיפוש כמיועד לשירות צבאי” בהצהרת שירות הגבול מ23 בספטמבר 2026 לא אומר בעצמו שמחפשים את האדם כחשוד בפשע פלילי. במקרה זה מדובר בנתונים במערכת הרישום הצבאי, שבגללם בעת זיהוי הזהות והאזרחות האוקראינית נוצרה עילה להעבירו למשטרה לבדיקה.
לבסוף, שני דרכונים לא אומרים אפשרות לבחור, אזרח איזו מדינה האדם הוא ברגע מסוים. ישראל רואה בקרלינסקי-משק כאזרח שלה ויכולה להעניק סיוע קונסולרי; אוקראינה, אם האזרחות האוקראינית לא הופסקה, רואה בו בשטחה כאזרח אוקראינה. כאן מתנגשות שתי קשרים משפטיים ממשיים של אדם אחד עם שתי מדינות.
ישראל הזהירה בעלי שתי אזרחויות כבר ב-31 ביולי 2024
הבעיה הזו לא נוצרה בספטמבר 2026. שגרירות ישראל בקייב כבר ב-31 ביולי 2024 פרסמה אזהרה מיוחדת לאחר מספר מקרים שבהם ישראלים עם אזרחות אוקראינית נתקלו בבעיות בניסיון לעזוב את אוקראינה.
בהמלצה מ31 ביולי 2024 השגרירות ייעצה במפורש לישראלים שיש להם גם אזרחות אוקראינית לקחת בחשבון את הסיכון בנסיעה. הנציגות הדיפלומטית הישראלית הסבירה: אם הרשויות המקומיות מיישמות על אדם כזה את החוק האוקראיני, האפשרויות של ישראל להשיג את חזרתו מוגבלות.
כלומר, הסיפור של קרלינסקי-משק בספטמבר 2026 היה יוצא דופן בנסיבות הספציפיות, אך לא בבעיה המשפטית עצמה. ישראל הזהירה על כך יותר משנתיים לפני נסיעתו.
מה ידוע על 23 בספטמבר 2026
ב23 בספטמבר 2026 אושר שקרלינסקי-משק בן ה-49 חזר מאומן לישראל וב-16 בספטמבר 2026 נעצר בנקודת אורלובקה – איסקצ’ה. הצד האוקראיני קבע שיש לו אזרחות אוקראינית ומידע על חיפוש במערכת הרישום הצבאי, ולאחר מכן הגבולנים העבירו אותו למשטרה הלאומית.
אושר גם שב-20 בספטמבר 2026 משפחתו דיווחה לתקשורת הישראלית על חלק אחר של הסיפור: קרוביו נודע על הימצאותו בבסיס צבאי ליד אודסה ועל מעבר הליכים הקשורים לגיוס. ב23 בספטמבר 2026 אין אישור רשמי עצמאי ממשרד ההגנה האוקראיני לחלק זה של הסיפור במקורות פתוחים.
נשארת גם השאלה של ששת הילדים. עצם מספרם דווח על ידי מקורות ישראליים ב-20 בספטמבר 2026, אך גיל הילדים והאם קרלינסקי-משק הסדיר את זכות הדחייה לפני הנסיעה לאומן, ב23 בספטמבר 2026 לא נקבע בפומבי.
לכן הנוסח “אוקראינה גייסה בגבול עולה רגל ישראלי” כעת קצר מדי למה שקרה. מדויק יותר כך: ב-16 בספטמבר 2026 עצרו ישראלי, שהוא גם אזרח אוקראינה, ביציאה מהמדינה כמיועד לשירות צבאי והעבירו אותו למשטרה; המשפחה טוענת שלאחר מכן נשלח לאובייקט צבאי ליד אודסה למעבר הליך גיוס, והסטטוס הרשמי של הליך זה ב-23 בספטמבר 2026 נשאר לא ברור.
…
ממהאימפריה לרוסיה של פוטין: כיצד ביטול תחום המושב עוזר להבין את האנטישמיות ה”רוסית הגדולה” - 23.09.2026
- Новости Израиля
בתל אביב יבנו את הסוכה הראשונה של הקהילה הצעירה האוקראינית-יהודית PROSTIR: “מסיבת סוכה” תפתח את העונה החדשה ב-24 בספטמבר 2026 - 23.09.2026
- Новости Израиля
ישראלי לאחר אומן נעצר בגבול אוקראינה: הוא התגלה כאזרח אוקראינה וכמבוקש לשירות צבאי – מה ידוע נכון ל-23 בספטמבר 2026 - 23.09.2026
- Новости Израиля