המועצה האירופית ב-15 במאי 2026 בקישינב עשתה צעד משפטי חדש לקראת השקת בית דין מיוחד לפשע התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה. זה לא רק נוסחה דיפלומטית נוספת. מדובר במנגנון שאמור לעסוק דווקא בהנהגה הפוליטית והצבאית העליונה של רוסיה, האחראית על הפלישה המלאה.
36 מדינות והאיחוד האירופי הביעו כוונה להצטרף להסכם להקמת בית הדין. ביניהן – 34 מדינות חברות המועצה האירופית, וכן אוסטרליה וקוסטה ריקה. בעתיד הרשימה עשויה להתרחב, כי הפורמט פתוח למשתתפים חדשים.
לאוקראינה זהו שלב חשוב במאבק הארוך לאחריות הבינלאומית של רוסיה. עבור ישראל והקהל הישראלי הנושא הזה גם אינו רחוק: מדובר בעיקרון שעליו נשענת מערכת המשפט הבינלאומית שלאחר המלחמה – תוקפנות לא צריכה להישאר ללא משפט, גם אם מאחוריה עומדת מעצמה גרעינית.
מה בדיוק קרה בקישינב ב-15 במאי 2026
בקישינב, במהלך ישיבת ועדת השרים של המועצה האירופית, הושלמה רשמית ההסכמה החלקית המורחבת להקמת בית דין מיוחד לפשע התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה. שם הוכרז על 36 מדינות והאיחוד האירופי שהביעו כוונה להשתתף במנגנון זה.
בין המדינות שתמכו בהשתתפות נמנות אנדורה, אוסטריה, בלגיה, קרואטיה, קפריסין, צ’כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, לטביה, ליכטנשטיין, ליטא, לוקסמבורג, מולדובה, מונקו, מונטנגרו, הולנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רומניה, סן מרינו, סלובניה, ספרד, שוודיה, שווייץ, אוקראינה ובריטניה. בנפרד צוינו אוסטרליה וקוסטה ריקה.
המזכיר הכללי של המועצה האירופית, אלן ברסה, כינה את הצעד הזה מכריע להקמת בית הדין בפועל. לדבריו, כעת יש להבטיח את העבודה המעשית והמימון של המנגנון. הוא גם הדגיש כי הזמן להביא את רוסיה לאחריות על התוקפנות מתקרב במהירות.
למה זה לא בית משפט רגיל לפשעי מלחמה
ההבדל העיקרי של בית הדין הזה הוא שהוא אמור לעסוק בפשע התוקפנות. זה לא פרק נפרד של המלחמה, לא מכה ספציפית לבית ולא חקירה אחת של עינויים או גירושים. פשע התוקפנות – זהו ההחלטה עצמה להתחיל במלחמה, לפלוש לשטח מדינה אחרת ולהרוס את הסדר הבינלאומי בכוח.
לכן, במרכז תשומת הלב נמצאים לא רק המבצעים בשדה הקרב, אלא גם אלה שתכננו, הכינו, השיקו וממשיכים לכסות פוליטית את המלחמה. במעגל זה עשויים להיכלל ההנהגה הפוליטית והצבאית העליונה של רוסיה, כולל ולדימיר פוטין.
בית הדין הפלילי הבינלאומי כבר עוסק בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וקטגוריות אחרות של תיקים הקשורים למלחמה הרוסית נגד אוקראינה. אבל בפשע התוקפנות יש פער משפטי שהמנגנון המיוחד הזה אמור לסגור.
למה האג שוב הופכת למרכז האחריות הבינלאומית
לפי המועצה האירופית, הולנד הסכימה לקבל את השלב הראשוני של עבודת בית הדין בהאג. זה סמלי ומובן מעשית: האג מזמן מזוהה עם צדק בינלאומי, חקירת פשעי מלחמה ומנגנונים משפטיים שנוצרו לאחר סכסוכים בינלאומיים גדולים.
אבל חשוב להבין: השקת בית הדין – זה לא פסק דין מיידי. לפנינו עבודה ארגונית, מימון, יצירת נהלים, איסוף ראיות, הכנת כתבי אישום ומאבק משפטי סביב חסינותם של מנהיגים מכהנים.
לכן יש לראות את ההחלטה ב-15 במאי 2026 בקישינב כמעבר פוליטי-משפטי מהצהרות למנגנון. לא סיום, אבל כבר לא רק הבטחה.
לאוקראינה זה חשוב במיוחד, כי התוקפנות הרוסית נמשכת לא שנה אחת. לאחר 24 בפברואר 2022 המלחמה הפכה למלאה, אבל הלוגיקה של התוקפנות הרוסית החלה מוקדם יותר – עם כיבוש קרים והמלחמה נגד אוקראינה מאז 2014. לכן שאלת האחריות לא יכולה להיות מצומצמת רק לפרקים נפרדים של התקופה האחרונה.
חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת את הנושא הזה בהקשר רחב יותר: עבור ישראל, אוקראינה והעולם היהודי, שאלת האחריות הבינלאומית תמיד קשורה לא רק לעבר, אלא גם לביטחון העתידי. אם תוקפנות נשארת ללא עונש, היא הופכת לדוגמה למשטרים אחרים.
מה זה אומר עבור פוטין וההנהגה הרוסית
פורמלית, בית הדין אמור לחקור, להעמיד לדין ולשפוט את האחראים העיקריים לפשע התוקפנות נגד אוקראינה. במובן הפוליטי, זה אומר שהמערכת הבינלאומית בונה בהדרגה מסלול משפטי נפרד דווקא להנהגה הרוסית.
פוטין יכול להמשיך לדבר על ‘שלום’, ‘משא ומתן’ ו’נכונות לדיאלוג’, אבל עצם הקמת בית דין כזה קובעת אחרת: העולם רואה בפעולות רוסיה לא סכסוך בין שתי מדינות, אלא תוקפנות שעליה צריכים לענות אנשים מסוימים.
זה חשוב גם למלחמת המידע. מוסקבה מנסה במשך שנים לטשטש את האחריות, להציג את ההתקפה כ’קונפליקט’, ‘משבר’, ‘תגובה לאיומים’ או ‘גיאופוליטיקה’. בית הדין המיוחד מחזיר את השיחה לליבה המשפטית: מי נתן את הפקודה, מי תכנן, מי הבטיח את הפלישה, מי נושא באחריות לפשע התוקפנות.
למה הסיפור הזה חשוב לישראל
הקהל הישראלי מבין היטב שהמשפט הבינלאומי לעיתים קרובות פועל לאט, לא מלא ולא תמיד צודק. אבל כשמדובר במלחמת רוסיה נגד אוקראינה, שאלת בית הדין חורגת מגבולות הפוליטיקה האוקראינית.
עבור עולים מאוקראינה, הקהילה האוקראינית בישראל וכל מי שעוקב אחרי המלחמה מישראל, זהו איתות: נושא האחריות הרוסית לא נעלם מהסדר היום הבינלאומי. הוא לא נמס בעייפות, בבחירות, בהחלפת ממשלות ובמשא ומתן מאחורי דלתות סגורות.
יש גם הקשר רחב יותר במזרח התיכון. רוסיה נשארת שותפה של איראן – משטר שמאיים על ישראל, מחמש מבנים טרוריסטיים ומשתתף במערכת הלחץ הכללית על מדינות דמוקרטיות. לכן החלשת חוסר העונש של מוסקבה יש לה משמעות לא רק עבור קייב, אלא גם עבור כל המדינות שמתמודדות עם משטרים תוקפניים ובעלי בריתם.
מה יהיה הלאה
השלב הבא – יצירת בית הדין בפועל, מימונו, השקת השלב הראשוני בהאג ויצירת בסיס פרוצדורלי. כמו כן, יתפתח מנגנון פיצויים לאוקראינה: נידונה בנפרד ועדה בינלאומית לבחינת תביעות, שאמורה להעריך תביעות לפיצויים ולקבוע תשלומים אפשריים לנפגעים.
לפי המועצה האירופית, ל’רישום הנזק’ כבר הצטרפו 44 מדינות והאיחוד האירופי, והמנגנון עצמו קיבל יותר מ-150 אלף תביעות לפיצויים. זה מראה שלא מדובר רק בסמל פוליטי, אלא בניסיון לבנות מערכת של השלכות למדינה התוקפנית.
השאלה המרכזית נשארת פתוחה: מתי בדיוק יוכלו הליכי האישום להגיע להנהגה הרוסית העליונה ועד כמה המשפט הבינלאומי מוכן ללכת בתיק נגד ההנהגה הנוכחית של מעצמה גרעינית.
אבל ב-15 במאי 2026 בקישינב נעשה צעד חשוב. רוסיה עדיין מנהלת מלחמה, פוטין עדיין מנסה למכור לעולם את דמות ‘המשא ומתן’, ומדינתו ממשיכה לפעול כתוקפן. עם זאת, המסגרת המשפטית של האחריות כבר הופכת לצפופה יותר.
וזה בדיוק המקרה שבו הזמן פועל לא רק נגד קורבנות המלחמה, אלא גם נגד אלה שחשבו שניתן יהיה להסתיר את פשע התוקפנות מאחורי נוסחאות דיפלומטיות.
…
«שם קוד ‘יהודי’. אזרח ישראל מאז 2014 נלחם למען עצמאות אוקראינה» / 24 גדוד ‘איידר’ - 14.06.2026
- Новости Израиля
“מעבדות ביולוגיות באוקראינה” שוב צצו בארה”ב: איך הפייק הרוסי הגיע למודיעין האמריקאי - 14.06.2026
- Новости Израиля
בְּדְנִיפְּרוֹ נִפְתְּחָה תַּעֲרוּכָה בֵּינְלְאוּמִּית עַל בְּחִירָה מוּסָרִית בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה - 13.06.2026
- Новости Израиля