התקשורת האיראנית והרוסית מפיצה סרטון בינה מלאכותית עם ‘מכות’ על מרכזי הנתונים האוקראיניים: קייב מואשמת במעורבות במבצע נגד חמינאי

ברשת הופיע סרטון שנוצר בעזרת בינה מלאכותית, שבו מוצגים כביכול תקיפות על מרכזי נתונים אוקראיניים. בסיפור התעמולתי מנסים לקשר את קייב עם מבצע נגד המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, אך אין הוכחות לגרסה זו.

סרטון בינה מלאכותית במקום הוכחות: מה הפיצו ערוצי איראן

משאבים מידע איראניים ופרו-רוסיים החלו להפיץ סרטון שנוצר בעזרת בינה מלאכותית, שבו מוצגים כביכול תקיפות טילים על אובייקטים טכנולוגיים אוקראיניים. בסרטון מופיעים שלוש ערים באוקראינה – קייב, חרקוב ודניפרו. שם, לפי גרסת מחברי הסרטון, כביכול נמצאו “מרכזים” הקשורים להכנת מבצע נגד המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי.

הפרסומים הראשונים והפוסטים מחדש של הסרטון הופיעו ב-30 באפריל 2026. כבר ב-1 במאי המדיה האוקראינית והבינלאומית שמה לב שמדובר לא בתקיפות אמיתיות, אלא בסרטון תעמולתי של בינה מלאכותית, שמופץ כאלמנט לחץ על אוקראינה. UNITED24 Media כותבת שהסרטון הופץ באינטרנט, כולל דרך חשבון הקשור לסוכנות Sprinter Press, ושבו מוצגים כביכול “תקיפות” על אובייקטים בקייב, חרקוב ודניפרו.

העיקר בסיפור הזה – היעדר הוכחות.

נכון לעכשיו אין נתונים מאושרים פומבית שמרכזי הנתונים האוקראיניים אכן שימשו להכנת מבצע כלשהו נגד עלי חמינאי. הסרטון עצמו, לפי נתוני פרסומים פתוחים, נוצר בעזרת בינה מלאכותית ומציג לא תמונות אמיתיות של תקיפה, אלא ויזואליזציה ערוכה.

אילו ערים ואובייקטים הוזכרו

בפרסומים סביב הסרטון נקראים קייב, חרקוב ודניפרו. המהדורה האוקראינית dev ua כותבת שבסרטון התעמולתי תחת התקיפה כביכול נמצאו מרכזי הנתונים De Novo, UKRNAMES ו-iDataCenter, וכן אובייקטים הקשורים ל-DNIPRO-Technocenter. לפי נתוני dev ua, בכתובות המצוינות בסרטון נמצאת תשתית IT אזרחית וחברות טכנולוגיות, ולא “מרכזי מודיעין” מוכחים, כפי שמנסים להציג מחברי הסרטון.

זהו רגע עקרוני.

התעמולה לוקחת ערים אמיתיות, כתובות אמיתיות או שמות חברות, ואז משלבת עליהם סיפור פוליטי. כתוצאה מכך נוצר אצל הצופה הרושם שמדובר במידע צבאי מאומת. אבל למעשה לפניו יכולה להיות מניפולציה רגילה: גיאוגרפיה אמיתית פלוס תמונה שנוצרה באופן מלאכותי פלוס האשמה ללא הוכחות.

למה לאיראן כדאי לשלב את אוקראינה בסיפור הזה

איראן כבר מזמן אינה צופה נייטרלית במלחמה הרוסית-אוקראינית. דווקא הרחפנים האיראניים Shahed הפכו לאחד הסמלים של התקיפות הליליות על ערים אוקראיניות. לכן הופעת הסרטון, שבו מנסים להציג את אוקראינה לא כקורבן של נשק איראני, אלא כמשתתפת כביכול במבצע נגד ההנהגה האיראנית, נראית לא כהתפרצות רגשות מקרית, אלא כחלק מקו מידע רחב יותר.

סכמה כזו נוחה לטהרן מיד בכמה סיבות.

ראשית, היא מאפשרת להסיט את תשומת הלב מתפקיד איראן במלחמה נגד אוקראינה. במקום לדבר על רחפנים, אספקות, שיתוף פעולה צבאי עם רוסיה ותקיפות על תשתית אזרחית אוקראינית, מציעים לקהל דימוי אחר: אוקראינה כביכול הפכה לחלק ממבצע עוין נגד איראן.

שנית, זה נותן אפשרות לקשר את קייב עם ישראל וארה”ב בעיני הקהל האיראני. לתעמולה הפנימית של איראן סיפור כזה במיוחד נוח: אוקראינה מוצגת לא כמדינה נפרדת שמגנה על עצמה מפני התוקפנות הרוסית, אלא כחלק מ”מחנה זר”, נגדו יש לגייס את האוכלוסייה.

שלישית, סרטונים כאלה יכולים לעבוד כאזהרה או איום. גם אם אין מאחוריהם תרחיש צבאי מיידי, הם יוצרים רקע: ערים אוקראיניות נקראות מטרות, חברות אוקראיניות מוצגות כאובייקטים, והצופה משוכנע ש”תגובה” כביכול אפשרית ומוצדקת.

לכן НАновости — חדשות ישראל רואה בסיפור הזה לא כפייק בודד, אלא כדוגמה מדאיגה לאופן שבו בינה מלאכותית משמשת במלחמה פוליטית. הסרטון יכול להיות לא אמיתי, אבל ההשלכות של הפצתו בהחלט אמיתיות: פחד, לחץ, ניסיון לפגוע באוקראינה והכנת הקהל להצהרות קשות יותר.

תגובת החברות האוקראיניות

נציגי מגזר ה-IT האוקראיני הגיבו לסרטון באירוניה, אך גם בהבנת הסיכונים. בחומר של dev ua מובאת תגובת מנהלי החברות שהוזכרו במבנה התעמולתי הזה.

בפרט, ראש UKRNAMES DATACENTER אלכסנדר לובודה הצהיר שהסרטון נראה יותר כעבודת תעמולה, שיש לה מעט קשר למציאות, מאשר תיאור אמיתי של איום. לדבריו, מערכות הניטור ושירותי הביטחון לא זיהו פעילות חשודה הקשורה להופעת הסרטון.

לאוקראינה, שחיה מדי יום תחת איום התקיפות הרוסיות, הסרטון התעמולתי מאיראן אינו משהו מפחיד יותר מהמלחמה האמיתית. אבל הבעיה היא אחרת: סרטונים כאלה יכולים להיתפס על ידי ערוצים רוסיים, להיות מתורגמים, מוגברים ולהיות בשימוש כבר נגד קהל מערבי, ישראלי או מזרח תיכוני.

לישראל זה גם אות חשוב

לקהל הישראלי לסיפור הזה יש משמעות נפרדת. התעמולה האיראנית מנסה לבנות תמונת עולם שבה אוקראינה, ישראל וארה”ב נמצאות ב”בלוק עוין” אחד. במקביל, טהרן עצמה משתתפת במשך שנים בדסטביליזציה של האזור, תומכת בכוחות אנטי-ישראליים ומשתפת פעולה עם מוסקבה, שמנהלת מלחמה כוללת נגד אוקראינה.

כאן נוצר עניין משותף לאוקראינה ולישראל: לא לאפשר לאיראן לשכתב את המציאות.

אוקראינה לא תקפה את איראן. אוקראינה מגנה על עצמה מפני התוקפנות הרוסית. ישראל, מצידה, חיה בתנאי איום מתמיד מצד הציר האיראני. לכן הניסיון של טהרן להציג את מרכזי הנתונים האוקראיניים כחלק ממבצע נגד חמינאי ללא הוכחות – זה לא רק פייק על טכנולוגיות. זהו אלמנט של מבנה פוליטי שבו מנסים להפוך את הקורבן לאשם.

НАновости — חדשות ישראל רואה חשיבות לתעד מקרים כאלה בדיוק ברגע הופעתם. ככל שהסרטון התעמולתי מקבל בדיקה מהר יותר, כך קשה יותר להפוך אותו ל”עובדה ידועה” למיליוני אנשים.

למה זה מסוכן גם בלי תקיפה אמיתית

סרטוני בינה מלאכותית משנים את כללי המלחמה המידעית. בעבר תעמולנים היו צריכים לחפש תמונות, לערוך ארכיונים, להציג צילומים ישנים כחדשים. עכשיו מספיק לייצר “תקיפה”, להוסיף שמות ערים, להכניס האשמה פוליטית – והסרטון כבר נראה כמו כתבת חדשות כמעט מוכנה.

מסוכן במיוחד כאשר חומרים כאלה מופצים על רקע משברים בינלאומיים אמיתיים. איראן יכולה להשתמש בהם למוביליזציה פנימית. רוסיה – לחיזוק הקמפיין האנטי-אוקראיני. בלוגרים פרו-רוסיים – לטענה שאוקראינה כביכול “מכניסה את עצמה” לסכסוכים חדשים.

אבל העובדות כרגע מדברות אחרת: יש סרטון בינה מלאכותית, יש האשמה ללא הוכחות, יש ניסיון לקשר את אוקראינה עם מבצע נגד עלי חמינאי. אין הוכחות להשתתפות קייב במבצע כזה במידע הפתוח.

הסיפור עם הסרטון האיראני של בינה מלאכותית מראה שהמלחמה נגד אוקראינה מתנהלת כבר מזמן לא רק בטילים, רחפנים והצהרות דיפלומטיות. היא מתנהלת בתמונות, פייקים, פסבדו-הוכחות וסרטונים רגשיים שמכוונים לפחד ושנאה.

קייב, חרקוב ודניפרו בסרטון הזה הפכו לא למטרות אמיתיות של תקיפה, אלא לתפאורה לקמפיין תעמולתי זר. אבל דווקא בגלל זה חומרים כאלה אי אפשר להתעלם מהם.

כאשר איראן, בעלת ברית של רוסיה ואויבת של ישראל, מתחילה ללא הוכחות לקשר את אוקראינה עם מבצעים נגד הנהגתה, זה כבר לא פרובוקציה מידעית מקומית. זו ניסיון להרחיב את שדה ההאשמות ולהכין את הקהל לגל חדש של לחץ.

…
איך רוסיה עוזרת לאיראן לעקוף את הסנקציות: תלמיד תיכון בריטי בן 17 נגד הקרמלין ותוכנית הקריפטו A7A5 ו-Nobitex - 23.06.2026 - Новости Израиля

אורי גלר, טראמפ ו”נשק בתדר נמוך”: איך גרסה מוזרה הגיעה לחדשות בישראל - 23.06.2026 - Новости Израиля

הקהילה היהודית השתתפה ב”ארוחת הבוקר התפילתית הראשונה של אזורי החזית של אוקראינה”: 400 קולות בעד אוקראינה, שלום וכבוד - 23.06.2026 - Новости Израиля