מחבר: Шавер Цаткин

אוקראינה הקדישה את השנים 2025–2026 לשמואל יוסף עגנון. תערוכות, כנסים ומסעות יחיו את הזיכרון ויחזקו את הקשרים התרבותיים עם ישראל. עגנון ושורשיו האוקראיניים שמואל יוסף עגנון, שנולד בבוצ’אץ’, היה הסופר הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות. ספריו רוויים באווירה של עיירות אוקראיניות, מסורות יהודיות וזיכרונות אישיים מהילדות. עבור אוקראינה וישראל, מורשתו היא יותר מספרות. זהו… Continue reading שנת שמואל יוסף עגנון באוקראינה: חמישה אירועים רחבי היקף שיחברו בין ההיסטוריה להווה

ב-30 ביוני 2026 במועדון וЄБФ “חסד-אריה” נערכה תוכנית “עיר האריה בחיים וביצירות של סטניסלב לם”, שהוקדשה ל-105 שנה להולדתו של סטניסלב לם – אחד מהסופרים המדע הבדיוני האירופיים המפורסמים ביותר, הוגי העתיד והמחברים, שספריהם מזמן חרגו מגבולות הז’אנר של מדע בדיוני. זו לא הייתה רק פגישה ספרותית. זה היה שיח על לבוב כעיר זיכרון, על… Continue reading לבוב, זיכרון והקוסמוס של לם: איך חסד-אריה החזיר את הסופר הגדול לעיר ילדותו

באירופה משתנה עצם ההיגיון של הביטחון. אוקראינה כבר לא נראית רק כמדינה שמבקשת עזרה, מחכה לחברות באיחוד האירופי ותלויה בהחלטות בריסל, וושינגטון או בירות אירופיות נפרדות. לאחר יותר מארבע שנות מלחמה כוללת, היא הפכה לאחד הגורמים המרכזיים שסביבם אירופה נאלצת לאסוף מחדש את האסטרטגיה, ההגנה, התעשייה והעתיד הפוליטי שלה. ב-29 ביוני 2026, The National Interest… Continue reading אוקראינה הפכה למפתח לביטחון החדש של אירופה: מה חשוב להבין לישראל

ב-23 ביולי 2026 בבת ים תתחיל סדרת מסיבות חדשה לכל מי שתומך באוקראינה. סבטלנה ברדצקאיה, Posh Production ומסעדת “דביז'” בתמיכת גריגורי תמר מארגנים מרחב למפגשים, תקשורת, מטבח אוקראיני, מוזיקה ותמיכה. המסיבה הראשונה בסדרה זו תתקיים במסעדת “דביז'” ותוקדש לנושא “קרים. קורס לחזרה”. רעיון הפרויקט נשמע פשוט ואנושי מאוד: כאן לא משנה באיזו שפה אתם מדברים,… Continue reading “קרים. קורס לחזרה” בבת ים: ערב אוקראיני, מטבח, מוזיקה ומכירה פומבית לתמיכה באוקראינה ובצה”ל — 23 ביולי 2026

בית הקברות שבו ההיסטוריה עומדת לא בשורות, אלא בפצעים בית הקברות היהודי בברדיצ’ב אינו רק נקרופוליס ישן על מפת אוקראינה. זהו מקום שבו האבנים נראות כאילו האדמה ניסתה במשך שנים רבות לדחוף החוצה זיכרון שלא ניתן לקבור סופית. כאן המצבות עומדות לא ישרות, נוטות, נופלות לצדדים, נכנסות לתוך הדשא, כאילו לכל אבן יש תנוחה אחרונה… Continue reading בית הקברות היהודי ברדיצ’ב באוקראינה: אבנים שזוכרות יותר מארכיונים

אבא חושי מילא תפקיד מרכזי בגיבוש ישראל המודרנית. תרומתו לפיתוח חיפה, בה היה ראש העיר בין השנים 1951-1969, תירשם לעד בהיסטוריה. אבא חושי, פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי מפורסם, נולד ב-23 במאי 1898 בעיר טורקה, אזור לבוב, אוקראינה (באותה תקופה – אוסטריה-הונגריה). שמו האמיתי הוא אבא שנלר. הוא נולד למשפחה יהודית בעלת הכנסה בינונית. אמא, ליבה,… Continue reading יהודים מאוקראינה: אבא חושי, האיש ש”בנה את חיפה”

משה אסמן: “אנחנו בצד אחד – בצד האור, אוקראינה והאמת. תהילה לאוקראינה! תהילה לישראל!” “זה היה אי הבנה שהשגרירות הישראלית עשתה הצהרה כזו“. הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן ב-29 ביוני 2026 פרסם הצהרה ווידאו עם דמיטרי קורצ’ינסקי לאחר הסיפור סביב האירוע ב-21 ביוני בקייב ותגובת שגרירות ישראל באוקראינה. מדובר בווידאו שהופץ ברשתות החברתיות ושנטען… Continue reading “זה היה אי הבנה” – משה אסמן פרסם הצהרה ווידאו עם קורצ’ינסקי לאחר השערורייה סביב “האחווה” ושגרירות ישראל

ב-29 ביוני 2026 רוסיה שוב הראתה שמלחמתה נגד אוקראינה אינה רק חזית, לא רק טילים על מטרות צבאיות ולא רק דיווח נוסף על פעולות לחימה. זהו טרור שיטתי נגד אזרחים. באותו יום הצבא הרוסי תקף את דניפרו, זפוריז’יה, ניקופול, תשתיות האנרגיה של סומשצ’ינה, אודשצ’ינה וצ’רניגובשצ’ינה. תחת התקפות היו גם חרסון וחארקובשצ’ינה. וזה לא מקרה. רוסיה… Continue reading רוסיה – מדינה-“מוגלה”: דנייפר, זפוריז’יה, ניקופול והאנרגיה של אוקראינה שוב הפכו למטרות של הקרמלין

על פי דוח משרד העלייה והקליטה של ישראל לשנת 2025, הגיעו מאוקראינה 931 עולים, ו-294 עולים ממוצא אוקראיני גויסו לצה”ל. השוואה זו נותנת כ-31.6%, אם כי הדוח אינו טוען שכל המגויסים הגיעו דווקא בשנת 2025. הדוח הרשמי (פורסם ב-28 ביוני 2026) של משרד העלייה והקליטה של ישראל לשנת 2025 מראה פרט חשוב שלא צריך ללכת… Continue reading אוקראינה נמצאת בחמישייה הראשונה של מדינות מוצא החיילים-העולים לצה”ל בשנת 2025: 294 מגויסים, כ-31.6% מכלל המגיעים מאוקראינה

ביום ראשון, 28 ביוני 2026, ממשלת ישראל אישרה פה אחד את הצעת שר החוץ גדעון סער להכרה רשמית ברצח העם הארמני באימפריה העות’מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. לישראל, ההחלטה הזו אינה רק ניסוח היסטורי. היא סוגרת פער פוליטי ארוך שנים, עליו דיברו במדינה במשך שנים רבות, אך נדחה שוב ושוב בשל היחסים עם טורקיה, אזרבייג’ן… Continue reading ישראל הכירה ברצח העם הארמני: חוב היסטורי או מכה לטורקיה?