בחורף 2025–2026 הטמפרטורה באוקראינה ירדה מתחת ל-20°C-, מאות אלפי אנשים חיו במשך שבועות עם בעיות חימום, מיליונים חוו הפסקות חשמל ממושכות. כעת המדינה נכנסת לעונה הקרה החדשה עם מתקנים משוקמים, מלאי גז, דודי חימום חדשים — ועם מערכת אנרגיה שממשיכים לתקוף.
ב-21 בספטמבר 2026 ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו”ם על הפרות באוקראינה הזהירה: אם המתקפות על תשתיות האנרגיה יימשכו, תנאי החיים של האוכלוסייה האזרחית בחורף הקרוב עלולים להיות קשים עוד יותר. הוועדה מדברת על תחנות כוח פגועות, קווי העברה, מערכות חימום ותשתיות גז.
החומר הוכן על ידי פאבל שווייקו.
זה נשמע בהתחלה כמו עוד חדשות על אנרגיה. אבל כאן קל לטעות. עבור אדם בעיר אוקראינית “אין חשמל” בחורף יכול תוך כמה שעות גם להיות אין מים, המעלית לא עובדת, הבית מתחיל להתקרר, מערכת התקשורת מתרוקנת, ובמקום כלשהו בקרבת מקום גם דוד החימום מחכה לאספקת חשמל.
כלומר הסיפור רחב הרבה יותר משקע חשמל.
מה האו”ם ראה בחורף שעבר
הוועדה מסתמכת לא רק על הערכות נוכחיות. ביוני משרד זכויות האדם של האו”ם ניתח בנפרד את התקופה מ-1 בדצמבר 2025 עד 31 במאי 2026.
לפי נתוני האו”ם, הכוחות המזוינים הרוסיים תקפו בחורף באופן שיטתי וחוזר ונשנה מתקני ייצור, העברה והפצת חשמל. יתרה מכך, רבים מהמתקנים הללו נפגעו כבר קודם. כשהגיעו הכפור והצריכה עלתה, המחסור בכוח החריף בחדות; בתקופות מסוימות היה חשמל לאזרחים רק כמה שעות ביום.
בעיה נפרדת היא חימום מרכזי. הוא מספק חום ומים חמים לחלק ניכר מהדיור העירוני באוקראינה, והתקפות על התשתית המתאימה השאירו מאות אלפי אנשים ללא חימום תקין במשך שבועות. האו”ם מכנה את החורף שעבר הקר ביותר במדינה מאז 2010: הטמפרטורה במקומות מסוימים ירדה מתחת ל-20°C-.
השרשרת ממשיכה כבר ברמה הביתית. בבניינים רבי קומות נעלמו המים, נפגעה פעילות מוסדות רפואיים, בתי ספר נסגרו, חלק מהתושבים עזבו את הדירות לפחות לזמן מה.
והנה דוגמה אחת שמסבירה את המצב טוב יותר מעשרה טבלאות.
הוועדה שוחחה עם תושבת קייב בת 74, שגרה בקומה ה-18. בעת הפסקות החשמל המעלית נעצרה, בדירה נהיה קר, לצאת להביא תרופות ואוכל כמעט לא יכלה. הרשויות האוקראיניות, לפי חומרי הוועדה, תיעדו גם מקרי מוות או פציעות הקשורים לקור.
זה כבר לא שיחה על נוחות.
למה החורף החדש לא מתחיל מדף חלק
במרץ שר האנרגיה דאז דניס שמיגל הודיע כי מאז תחילת עונת החימום נפגעו יותר מ-9 גיגה-וואט של כושר ייצור ועשרות מתקני הפצה. באותו זמן הצליחו לשקם לפחות חלקית כ-3.5 גיגה-וואט בתחנות כוח תרמיות, הידרו ותחנות כוח תרמו-אלקטריות.
כאן הסבר קטן. גיגה-וואט, גיגה-וואט — זהו כושר ייצור, ולא כמות חשמל שנמצאת איפשהו “במלאי”. בפשטות: מדד לכמה המערכת מסוגלת לייצר ברגע נתון. לכן אובדן כמה גיגה-וואט בחורף אומר שבשעות צריכה גבוהה ייתכן שלא יהיה מספיק חשמל לכולם בו זמנית.
באפריל הרשויות האוקראיניות הציבו יעד לשקם עד תחילת עונת החימום 6 גיגה-וואט, מתוכם 3.8 גיגה-וואט בייצור תרמי. עד 24 באפריל שוקם כ-1 גיגה-וואט. זה, כמובן, נקודת ביקורת של אפריל, ולא מספר להיום, אבל זה מראה את היקף התיקון די טוב.
במקביל הממשלה הקצתה עוד 3 מיליארד גריבנה ל-247 דודי חימום בלוק-מודולריים בהספק כולל של 1.3 גיגה-וואט.
וכאן עוד מונח שלא מוכר לכל אחד בישראל. דוד חימום בלוק-מודולרי — בקיצור, מקור חום אוטונומי יחסית קומפקטי, שניתן להציב קרוב יותר לצרכן. אם מתקן מרכזי גדול נפגע, מתקנים כאלה עוזרים לא להשאיר אזור שלם ללא חימום.
מערכת מבוזרת לא הופכת את האנרגיה לבלתי פגיעה. היא פשוט הופכת אותה לפחות תלויה בנקודה אחת ענקית, שפגיעה בה יכולה להשבית חצי עיר.
אבל עד ספטמבר לא הספיקו לסיים הכל
ב-9 בספטמבר הממשלה האוקראינית שוב כינסה את האחראים על הכנת האזורים לעונת החימום. התברר שכמה מחוזות מפגרים בלוחות הזמנים של בניית מתקני הגנה וחיבור הציוד הנדרש.
למימוש תוכניות העמידות האזוריות הרשויות הקצו עד אז 67.6 מיליארד גריבנה, מתוכם 43.7 מיליארד להגנה פיזית על תשתיות קריטיות. לרשויות האזוריות הוטל גם להגדיל את אספקת החשמל הרזרבית למערכות חימום, מים וביוב וליצור מלאי דלק.
זו פרט חשוב בהכנה הנוכחית. אוקראינה כבר מזמן לא מסתמכת רק על האפשרות ש”הטיל ייורט”. נבנית הגנה פיזית, נשמרת אספקת חשמל רזרבית, מוצבים מקורות ייצור קטנים, מתכוננים דלק.
אבל אם המתקפות מגיעות בגלים — צריך לתקן את מה שנפגע אתמול ולהגן על מה שיכול להיות מטרה מחר. לא אריתמטיקה מאוד מתגמלת.
לכן NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר בחורף הראו את משבר האנרגיה לא דרך מגה-וואטים מופשטים, אלא דרך מצב האנשים והקהילות. ב-22 בינואר בישראל התקיים דיון חירום על מצב הקהילות היהודיות באוקראינה: מנהיגי הקהילות דיווחו על הפסקות חשמל וחימום וביקשו עזרה דחופה. החומר שלנו על כך — “מצב הקהילות היהודיות באוקראינה לאור משבר האנרגיה החמור”.
וכבר למחרת פאבל שווייקו אסף סיפורים מקייב: מערכות סוללות בבית, גנרטורים במשרדים, בעיות חימום וכמה שעות חשמל ביום. ניתן לקרוא את החומר הזה כאן: “קייב בחושך, בקור עז”.
האו”ם מכין סיוע ל-2.1 מיליון אנשים עוד לפני השלג הראשון
ב-22 ביולי האו”ם וארגונים הומניטריים השיקו תוכנית תגובה מיוחדת לחורף 2026–2027.
הסכום המבוקש — $358.4 מיליון, הסיוע מיועד ל-2.1 מיליון אנשים מאוקטובר עד מרץ. הוא כולל חימום, תיקון דיור פגוע, רפואה, מזון, סיוע כספי ותוכניות הגנה. עוד $50 מיליון אוקראינה קיבלה דרך חלוקה מיוחדת של הקרן ההומניטרית לסגירת הצרכים הדחופים ביותר.
העדיפות — אזורים קרובים לחזית, אנשים שפונו לאחרונה ומועברים, נפגעים מהתקפות על תשתיות אזרחיות ואלה שמתקשים יותר מאחרים לשרוד קור ממושך.
יוניסף מכין את תוכניתו. שם הסכום $160.5 מיליון, קבוצת היעד — כ-3 מיליון אנשים, כולל 540 אלף ילדים. הכסף מיועד לתשלומים למשפחות, תיקון חימום מרכזי, אספקת אנרגיה לבתי ספר, עמידות בתי חולים והגנת ילדים.
לבתי ספר החישוב נעשה לתמיכה בלמידה פרונטלית לכ-375 אלף תלמידים. למוסדות רפואיים — לשמירה על גישה לעזרה ל-230 אלף אנשים.
כלומר ארגונים בינלאומיים מתכוננים לא ל”תקלה של כמה ימים”. התכנון נעשה מיד לכל עונת החימום.
יש גם תשלום חורף אוקראיני
בספטמבר אוקראינה אישרה תוכנית נפרדת למשפחות פגיעות באזורים קרובים לחזית.
יותר מ-380 אלף משקי בית, כ-מיליון אנשים, אמורים לקבל 19,400 גריבנה לעונת החימום. ניתן להגיש בקשה עד 30 באוקטובר; התוכנית נוגעת לקטגוריות מסוימות של משפחות, ולא אוטומטית לכל אוכלוסיית המדינה. היקף המימון הכולל עולה על 7.4 מיליארד גריבנה ומורכב מסיוע הומניטרי אוקראיני ובינלאומי.
המשמעות של התשלום אינה בהכרח לקנות מכשיר אחד. למשפחה עשוי להיות צורך בדלק, בידוד, תיקון, תשלום הוצאות שוטפות, ולעיתים כסף למעבר זמני.
מלחמה בחורף בכלל הופכת במהירות רבה עניין ביתי קטן לבעיה.
הגז הפולני כבר נספר לתחילת 2027
יש גם גז. הוא נחוץ לא רק לכיריים במטבח: הוא מפעיל חימום וחלק מייצור מבוזר.
ב-21 בספטמבר ORLEN הפולנית ו”נפטוגז” חתמו על מסמכים לשיתוף פעולה נוסף. אחת האפשרויות כוללת אספקת שלוש משלוחים של גז טבעי נוזלי ברבעון הראשון של 2027. הנפח המדויק לעתיד עדיין לא נקבע. הסכם נפרד כולל הרחבת אספקת מוצרי נפט.
כלומר ינואר, פברואר ומרץ כבר נספרים עכשיו. וזה הגיוני לחלוטין: אי אפשר להתחיל לחפש גז בקור עז בבוקר אחרי פגיעה במתקן נוסף.
ומכאן עלה השיח על “הפסקת אש אנרגטית”
ב-22 בספטמבר הנושא של התקפות על האנרגיה עלה כבר לרמת המשא ומתן של ולדימיר זלנסקי ודונלד טראמפ בשולי העצרת הכללית של האו”ם.
רויטרס מדווחת שהצד האוקראיני שואף להפסיק את ההתקפות על תשתיות האנרגיה ומאפשרת צעדי הדדיות של דה-אסקלציה, אם הסכם כזה אכן יבוצע. עם זאת, ניסיונות קודמים להגביל את ההתקפות על האנרגיה לא עצרו את ההתקפות לחלוטין.
ל-NAחדשות יש ניתוח נפרד של הרעיון הזה — “תוכנית ב’ של טראמפ: אנרגיה, הים השחור והזדמנות להפוגה חורפית”. שם המשמעות של הסכם צר כזה מנוסחת בפשטות: זה לא סיום המלחמה, אבל כמה חודשים ללא הרס חדש של ייצור וחימום יכולים להיות בעלי ערך ממשי — הבתים יישארו חמים.
מה כאן עשוי להיות לא מובן לקורא הישראלי
הלוגיקה הביתית הישראלית קצת שונה. חימום מים מרכזי לדירות בקנה מידה אוקראיני כמעט ואין כאן, האקלים שונה, ולכן “נעלם האור” ו”הבית נשאר ללא חימום” בדרך כלל לא נתפסים כאירוע אחד.
באוקראינה הם בהחלט יכולים להיות אירוע אחד.
בבניינים רבי קומות רבים החום מגיע ממערכת עירונית משותפת. כדי שהמים יגיעו למעלה — פועלים משאבות חשמליות. המעלית דורשת אספקת חשמל. המשאבות בתוך רשת החימום גם כן. תחנות בסיס של תקשורת סלולרית חיות זמן מה על סוללות וגנרטורים, אבל לא לנצח.
לכן התרחיש נראה בערך כך: פגיעה פוגעת בתחנת משנה, החשמל נעלם, בבניין גבוה המעלית נעצרת והלחץ במים מתחיל לרדת; אם הפגיעה נמשכת, החימום מסתבך, התקשורת מתרוקנת, לחנות צריך גנרטור, לבית חולים — גנרטור ודלק אליו.
ב-+15°C זה לא נעים. ב-20°C- זה כבר שאלה של זמן.
לכן הדיון בינואר על הקהילות היהודיות באוקראינה התקיים בישראל ברמה הממשלתית. הקהילה היהודית כאן לא קיימת באיזשהו “מרחב אנרגטי יהודי” נפרד — היא משתמשת באותן רשתות, חיה באותם בתים ונפגעת מאותן הפסקות. מבנים ישראליים מתמודדים עם ההשלכות כבר אז, כשהקהילה מבקשת גנרטור, אמצעים לחימום, תרופות או עזרה אחרת.
להבנת שני מונחים נוספים: ייצור מבוזר — הרבה מקורות חשמל יחסית קטנים במקום תלות רק בכמה תחנות ענקיות. ועמידות אנרגטית — היכולת של המערכת להמשיך לפחות עבודה בסיסית אחרי פגיעה: באמצעות קו רזרבי, גנרטור, סוללות, דוד חימום נפרד או מעבר למקור אחר.
לא קסם. פשוט הרבה כפילויות שם, איפה שפעם הספיק אחד.
הוועדה של האו”ם חוקרת עוד שני סיפורים
האנרגיה לא הייתה הנושא היחיד בהצהרה של ה-21 בספטמבר.
הוועדה הודיעה שהיא חוקרת את יישום התוכנית הרוסית לחינוך “פטריוטי” וצבאי לילדים אוקראינים בשטחים הכבושים. לפי נתוניה, אלמנטים של הכשרה צבאית מעשית, כולל שימוש בנשק ואימונים, נכללים בתוכנית חובה לילדים מגיל 14.
הכיוון השני — זרים שנמצאו בצבא הרוסי. הוועדה מתעדת מקרים שבהם הובטחה לאנשים עבודה אזרחית בשכר גבוה, סייעו להם להגיע לרוסיה, וכבר שם הכריחו אותם לחתום על חוזים צבאיים. חלק מהמתגייסים לא הבינו את השפה הרוסית ואת תוכן המסמכים; חלקם נהרגו, נעלמו, נפצעו או נפלו בשבי האוקראיני.
תוצאות מורחבות של חקירות אלה הוועדה מתכוונת להציג במושב ה-81 של העצרת הכללית של האו”ם באוקטובר.
איך נראה הסיכון האמיתי של חורף 2026–2027
כאן עדיף לא ליפול לאף אחת מהקיצוניות.
האו”ם לא מצהיר שבחורף יתרחש הפסקת חשמל כללית במדינה. אין תחזית כזו. ואין בסיס לכתוב שכל המדינה בהכרח תישאר ללא אור וחימום.
אבל אין גם בסיס לחשוב שהבעיה נסגרה בקיץ.
אוקראינה שיקמה חלק מהייצור, בונה דודי חימום מודולריים ומתקני הגנה, מכינה גז, דלק, סיוע בינלאומי ואספקת חשמל רזרבית. במקביל הוועדה של האו”ם מתעדת שההתקפות על תשתיות האנרגיה נמשכות, והמערכות נכנסות לעונה הקרה החדשה אחרי נזק שכבר נצבר.
לכן הסיכון המובן ביותר — לא מתג ענק אחד שמישהו ילחץ עליו לכל המדינה.
זה יכול לעבוד אחרת: אזור אחד איבד חלק מהייצור, אחר יושב על לוח זמנים חירום, בשלישי נפגע דוד חימום, במקום כלשהו שואבים מים עם גנרטור רזרבי. ואז המכה הבאה, והאנרגטיקאים מתחילים הכל מחדש.
במפה זה יהיו מגה-וואטים, קווים ותחנות משנה.
ובקומה ה-18 — המעלית שלא הגיעה שוב.
…
האומות המאוחדות מזהירות: החורף הבא עלול להיות קשה עוד יותר עבור אוקראינה — זה כבר לא רק עניין של חשמל - 22.09.2026
- Новости Израиля
בשטריי מתכוננים לשיקום בית הכנסת הגדול משנת 1817 – מבנה ששרד את השואה ואת הניסיון הסובייטי להפוך אותו לבריכה - 22.09.2026
- Новости Израиля
תאונת דרכים, נפילה או פציעה בעבודה: עורכת דין מחיפה הסבירה כיצד להגן על זכויותיך - 21.09.2026
- Новости Израиля
